לקראת מלאת שנה לשבת השחורה אני מעלה כאן שני שירים - כל אחד מהם מבטא מצב רוח שונה - ייאוש, מחד, והכרה בכוחם של החיים, מאידך.
חכמה של אחרית הימים
לימדו
אותנו עוד כשהיינו קטנים
שאם רק
נשיר מספיק פעמים -
"אני
נולדתי לשלום שרק יגיע...",
על משק
כנפי-יונה תופיע
אחרית הימים,
וכל
אויבינו
שבכל
דור ודור
עומדים
עלינו לכלותנו
ואיתם אין
סיכוי להשלים,
יכתתו
חַרְבּוֹתָם לאתים
ולא תהיה
עוד מלחמה
גם אם נסרב
לוותר
ולו על
שַׁעַל אדמה.
חִנכו
אותנו שבינתיים,
מְצוּוֶה
עלינו להקריב,
כמו
אבינו אברהם,
את בנינו
ובנותינו
על
קידוש אמונתנו,
בכל
יום-זיכרון
להלל
גבורתם,
להזכיר
לכולם
שידנו
חזקה
וזרוענו
נטויה
שהם
הרשעים
ואנו
התמים,
שֶׁיִּתְפַּנּוּ
מרצון
ונחיה בשלווה
בארץ
שלקראתה
צעדנו
במדבר
ארבעים
שנה
ויש
לנו עליה קושאן
מהתורה!
זה לא יאה
לשפוט אותנו,
על שסירבנו
להבין,
שבמלחמות
אין מנצחים,
רק קורבנות,
בשר תותחים,
ואלה לעולם
אינם המנהיגים,
רק
אנחנו - כלל הבוחרים,
כי אין
כמו זריעת תבהלה
מועילה
לתוצאות ההצבעה,
זה לא הוגן
לגנות אותנו
על קוצר
ההבנה
שכגודל
הניצחון
כן איומה
ההפתעה,
ששלום
עושים עם יריבים
לאו
דווקא עם ידידים,
על שמיהרנו
לשכוח
שֶׁכְּשֶהושטנו
לו יד
היא לא הושבה ריקם,
והיד
שרצחה מאתנו באה,
לא מתוכם.
זה לא חכם
לטעון נגדנו
שֶׁהִקְשֵׁנוּ
עורף כנגד החכמה
היודעת
שרק חמלה ומחילה
עשויות
לרפא את פצעי השנאה,
שאין
הבדל בין קדושת החיים
של ילדים
מכל דת, לאום ומין,
שלא
הבנו
שעד-שלא
נאזור אומץ להסכים
להישיר
מבט בַּשֵּׁדִים שֶבִּפְנִים,
להתבונן
באויבינו, לראות בני-אדם,
שממש
כמונו חשים צודקים,
פוחדים,
כואבים ודורשי-נקם,
שגם לאחר
המלחמה הנוראה מכל
שנטלה
מפינו את היכולת לשאול
כי
ידענו שאין, ולא תהיה תשובה,
מֵאַנּוּ
להיות חכמים, לשנות גישה,
ומדי
שנה בשנה, בהגיע פסח
המשכנו
לחתום את קריאת ההגדה,
בחינת
"והִגַּדְתָ לְבִנְךָ", ב'חד-גדיא'.
כי כך שִׁנְּנוּ
באוזנינו כל השנים,
ורק עכשיו,
באחרית הימים,
אנחנו סוף-סוף
מבינים, תודה לאל,
מדוע משיח
לא בא, לא טורח לצלצל.
מרחב של חופש
מִשְׁקָעִים
שֶׁל יֵאוּש
וְתִקְוָה מְפַנִּים
לְרֶגַע
קָט
מֶרְחָב
לְהַסְנָפַת
נִחוֹחַ זָהֹב
שֶׁמְחוֹלֶלֶת
רוּחַ קְלִילָה
עִם גִּבְעוֹלִים
דַּקִּים מְעטָּרִים
בְּוִילוֹנוֹת
מַלְעָנֵי שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל
רֵיקִים.
מאי 2024
אהבתי מאוד את מרחב של חופש. יש לי חיבה מיוחדת לקטעי שירה שאינה מחורזת, וזה הספציפי כתוב נפלא!
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתודה מיקי יקרה על מילותייך המעודדות, מוזמנת לקרוא עוד ממה שכבר פרסמתי וגם לעקוב אחרי מה שאפרסם בעתיד הקרוב והרחוק יותר, לא רק על המלחמה אלא בעיקר על החיים. אשמח גם אם תמליצי לחברים שלך שעשויים להתעניין.
השבמחק