לקראת מלאת שנה לשבת השחורה אני מעלה כאן שני שירים - כל אחד מהם מבטא מצב רוח שונה - ייאוש, מחד, והכרה בכוחם של החיים, מאידך. חכמה של אחרית הימים לימדו אותנו עוד כשהיינו קטנים שאם רק נשיר מספיק פעמים - "אני נולדתי לשלום שרק יגיע...", על משק כנפי-יונה תופיע אחרית הימים, וכל אויבינו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו ואיתם אין סיכוי להשלים, יכתתו חַרְבּוֹתָם לאתים ולא תהיה עוד מלחמה גם אם נסרב לוותר ולו על שַׁעַל אדמה. חִנכו אותנו שבינתיים, מְצוּוֶה עלינו להקריב, כמו אבינו אברהם, את בנינו ובנותינו על קידוש אמונתנו, בכל יום-זיכרון להלל גבורתם, להזכיר לכולם שידנו חזקה וזרוענו נטויה ש הם הרשעים ו אנו התמים, שֶׁיִּתְפַּנּוּ מרצון ונחיה בשלווה בארץ שלקראתה צעדנו במדבר ארבעים שנה ויש לנו עליה קושאן מהתורה! זה לא יאה לשפוט אותנו, על שסירבנו להבין, שבמלחמות אין מנצחים, רק קורבנות, בשר תותחים, ואלה לעולם אינם המנהיגים, רק אנחנו - כלל הבוחרים, כי אין כמו זריעת תבהלה מועילה לתוצאות ההצבע...
חברים וקוראים יקרים, חומר רב הכולל שירים, סיפורים קצרים וסיפורים ארוכים-יותר הצטבר לי בשנים האחרונות במגרה העולה על גדותיה. בהדרגה אני מתכוונת לפרסם ולשתף אתכם את הטקסטים . אם מצאתם עניין במה שפורסם עד כה אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב ולהעביר את הקישור עם המלצה לחברים שלכם. *** מאז שעמדתי על דעתי החיבור העמוק לטבע היה בעבורי חוויה מכוננת שעיצבה את תפיסת עולמי. החיים בבית לא היו לי קלים, בלשון המעטה. למזלי, גדלתי בשכונת 'כרמליה' בחיפה שאז הייתה כולה כמעט שדות וחורשות. השיטוט בהם בצד קריאת ספרים היו לי דרך מילוט מהתופת אל עולמות קסומים. בחרתי להעלות כאן שיר וסיפור קצר שמבטאים את הקשר הזה. ...
במהלך השנים האחרונות הגבתי בשירים ובסיפור קצר לאירועים במדינה שעוד לפני השביעי באוקטובר לא חדלה להפוך לי את הבטן. המציאות של השנה האחרונה הפכה אותם לרלוונטיים עוד הרבה יותר ונראה לי מתאים לפרסם אותם ממש עכשיו, אחרי שנה של זוועה מתמשכת שלא רואים את הסוף שלה באופק. השיר הזה נכתב בעקבות כתבה בטלויזיה, לא זוכרת אם זה הזה במהלך אחד ה'מבצעים' המהוללים שלנו או סתם, עונש של הריסת בית משפחת מחבל. הבל אֶלֶףְ מִלִּים רֵיקוֹת בּוֹרְאוֹת בְּהֵבֶל פֶּה תְּמוּנָה אַחַת שֶׁל לְבֵנִים שְׁבוּרוֹת סִירִים צַעֲצוּעִים מְגבָּבִים יֶלֶד קָטָן בּוֹהֶה קוֹלֹות שֶׁל מְטוֹסִים בָּרֶקַע שָׁוָה יוֹתֵר מֵאֶלֶף מִלִּים רֵיקוֹת 12.11.2019 השיר הבא נכתב בעקבות צפיה בטקס הלוויה של חייל חָלָל נִשְׁמַתּוֹ בַּחָלָל. גּוּפַתּוֹ בַּחֲלַל הָאָרוֹן שֶׁהוּרַד לַחָלָל שֶׁנִּפְעַר בְּעָפָר וְנִסְתַּם הַגּוֹלָל. זִכְרוֹ מְחלָּל בִּנְּאוּמִים מְחוֹלְלֵי מְחוֹל חֲרָבוֹת שׁיִרְבּוּ חֲלָלִים וְלַהַג מִלִּים חֲלוּלוֹת. מוֹתָרוֹ חֲלַל הֵעַדְרוֹ ...
מחכה להמשך..
השבמחק